בוררות כאמצעי לפתרון סכסוכים בעולם המטבעות הקריפטוגרפים

פורסם ביום 28 במרץ 2019

מהמחצית השנייה של שנת 2018 ואילך, אנו עדים ליותר ויותר סכסוכים הקשורים לעולם המטבעות הקריפטוגרפים, בעיקר בנוגע לעסקאות השקעה בתחום. 

חלק מהסכסוכים הפכו לתביעות שהוגשו בבתי המשפט במדינות שונות בעולם, כולל בישראל.

לפי שעה מדובר בתיקים משפטיים מעטים יחסית, ובפסיקה מועטה עוד יותר. לכן, בשלב זה, די קשה לשפוט את יעילות הערכאות המשפטיות (המסורתיות) בכל הנוגע לסכסוכים העוסקים בעסקאות ופעילויות במטבעות קריפטוגרפים כאמור. 

ברם, ניתן לומר כבר עתה, כי קצב הפעולה האיטי (יחסית) של הערכאות המשפטיות, וחוסר ההיכרות (היחסי)  של השופטים עם עולמות הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפים, עלולים לפגוע ביעילות הדיון ואולי אף באיכות פסקי הדין וההחלטות בתיקי קריפטו.  

לכן, נראה כי דווקא בתחום המטבעות הקריפטוגרפים, יש חשיבות יתר למוסד הבוררות, כאמצעי לפתרון סכסוכים, ובשורות הבאות נעמוד על מספר טעמים לכך.

ראשית, בוררות מטיבה, היא דינמית ומהירה. כך למשל, הצדדים יכולים לבחור (מראש) בבורר הידוע כמהיר, ולקבוע לוח זמנים קצר ומחייב להתדיינות ולקבלת פסק דין. הדבר חשוב מאוד בנוגע לסכסוכי מטבעות קריפטוגרפים, החשופים לשינויים טכנולוגיים מהירים (דוגמת fork) ולתנודתיות מחיר קיצונית. 

שנית, בוררות היא הליך סודי. הדבר עולה בקנה אחד עם האנונימיות (או למצער פסאודו-אנונינימיות) המאפיינת פעילות בעולמות המטבעות הקריפטוגרפים, ואשר מנסיוננו חשובה מאוד לשחקנים בתחום.

שלישית, היסטורית, בוררות היא מנגנון צעיר, שאינו חלק מבתי המשפט המהווים חלק מהמוסדות הריכוזיים ההיסטוריים-קלאסיים, מהם נרתעים רבים מהשחקנים בתחום המטבעות הקריפטוגרפים. הבחירה בבוררות, וההתרחקות מבתי המשפט המסורתיים, כשלעצמן, עשויות לסייע לצדדים בניהול דיון יעיל יותר, תוך שימוש במוסד שרמת החשדנות של קהילת הקריפטו כלפיו נמוכה יותר. 

רביעית, בבוררות, רשאים הצדדים להסכים על זהות הבורר, ולמשל לבחור אדם בעל ידע וניסיון בתחום המטבעות הקריפטוגרפים. בחירה זו, אף היא צפויה ליעל את הדיון ואת איכות ההחלטות.

חמישית, במקרים רבים יש לעסקאות במטבעות קריפטוגרפים היבטים בינלאומיים. כך למשל, הצדדים לעסקה יכולים להיות ממדינות שונות, בין בעסקה פרטית בין אנשים או בעסקאות קולקטיביות כגון ICO או STO. בדומה, הנכס נשוא העסקה – המטבע הקריפטוגרפי – קיים במרחב וירטואלי/דיגיטלי, ולאו דווקא במקום פיזי מוגדר ובמדינה מסוימת (אולי במחשבים או שרתים בתחומה?!). העניין מעורר שאלות משמעותיות, שאין להן פתרון ברור למועד זה: לבתי משפט של איזו מדינה סמכות שיפוט בנוגע לסכסוך? לדין של איזו מדינה תחולה על הסכסוך? איך מוכיחים ואילו ראיות קבילות בכל הנוגע לעסקאות במטבעות קריפטוגרפים? גם במקרה בו ברור או מוסכם על הצדדים כי הדיון צריך להתקיים במקום ועל פי דין מסוימים, במקרים רבים באותו המקום והדין שחל בו, אין הסדרים מפורשים או מתאימים לסכסוכי מטבעות קריפטוגרפים. אי ודאות רגולטורי זה, מבליט יתרון נוסף של מוסד הבוררות, אשר ככלל לא מחייב קבלת החלטות על פי דין מהותי, דיני ראיות או סדרי דין מסוימים, ואשר מותיר את הדבר לשיקול דעת הצדדים, אשר רשאים למשל לאמץ את הכללים הנוחים והטובים בעיניהם לפתרון הסכסוך. 

לדעתנו, יתרונות מוסד הבוררות בהקשר של סכסוכי מטבעות קריפטוגרפים, מחזקים את הצורך לכלול בהסכמים מסחריים בתחום המטבעות הקריפטוגרפים, סעיפי בוררות יעילים, הניתנים לאכיפה, שיאפשרו פתרון מהיר וצודק לסכסוכים בתחום.