נזילות מטבעות דיגיטליים

נזילות (Liquidity) של מטבעות דיגיטליים או קריפטוגרפים (digital/virtual coin או cryptocurrency או tokens), קרי, היכולת להמיר אותם לנכס אחר (מטבע מדינה או מטבע דיגיטלי אחר) בכל נקודת זמן, ובמחיר הוגן, הינה בעלת חשיבות קריטית בעבור המשתתפים ב-ICO.

רמת הנזילות של מטבעות דיגיטליים תקבע בהתאם לפרמטרים שונים. נעמוד על החשובים שבהם בשורות הבאות.

רישום למסחר בבורסה דיגיטלית של מטבע דיגיטלי מסוים מקנה למחזיקים בו אפשרות קלה ונוחה לבצע מסחר עם מספר בלתי מוגבל של מחזיקים אחרים. בורסה דיגיטלית, כבורסה מסורתית לניירות ערך, הינה פלטפורמה המאפשרת מסחר רציף ותדיר, אונליין, במטבע דיגיטלי, באופן המאפשר מספר עצום של עסקאות, ובמחזורי ענק, והכול בזמן אמת ובלחיצת כפתור. כיום פועלות ברחבי העולם עשרות בורסות דיגיטליות בהן מתקיים מסחר ער ורציף. במקביל, גורמים שונים, חלקם בעלי פעילות מוסדרת, מעניקים שירותי חלפנות פרטיים ביחס למטבעות דיגיטליים.

​כמו כן, עיצוב המטבע הדיגיטלי כך שניתן להמירו אוטומטית, ללא ביצוע עסקה מול צד ג', למטבע רשמי (Fiat) או דיגיטלי אחר, על פי יחס מסוים הקבוע בחוזה החכם (Smart Contract) של אותו מטבע, גם הוא, כמובן, יכול להעלות את רמת הנזילות ואף את ערך המטבע הדיגיטלי. ואכן, חברה ישראלית בשם Bancor (בנקור) עוסקת בפיתוח פרוטוקול המאפשר יצירת מטבע דיגיטלי והמרתו האוטומטית למטבע אחר, על בסיס יחס המשקלל בין כמות המטבע והרזרבה המגבה אותו. זאת, ללא צורך בהחלפת המטבע בעסקה מול אדם אחר או במסחר בבורסה. מעניין לציין, שביום 12 ביוני 2017 בנקור השלימה גיוס ICO בסך של כ-150 מיליון דולר, ובכך שברה את השיא לגיוס ICO בודד, לאותו המועד.

נתון נוסף המשפיע על נזילותו של מטבע דיגיטלי מסוים היא היכולת להשתמש בו כאמצעי תשלום בחנויות פיזיות או וירטואליות. כך, הופך המטבע לחלק מהחיים המסחריים היום-יומיים, דבר שמלבד נזילות גבוהה, צפוי גם לחזק את אמון הציבור באותו מטבע, לחזק את ערכו ולמזער את התנודתיות בו. ואכן, אנו רואים שיותר ויותר חנויות ועסקים מאפשרים עסקאות באמצעות מטבעות דיגיטליים, ובראשם הביטקוין.
בדומה, גיוסי ICO (Initial Coin Offering), בהם מגייסת חברה הון כנגד הנפקת מטבע דיגיטלי חדש, יוצרים מ-Day1 נזילות למטבע החדש, שכן אותו מטבע, בהגדרה, יהווה אמצעי תשלום בלעדי במערכת שתבנה החברה המנפיקה.

כמו כן, פיזור כספומטים המעניקים שירותי המרה של מטבעות דיגיטליים, כמו גם הנפקת כרטיסי אשראי (credit או debit) המאפשרים טעינה ועסקאות במטבעות דיגיטליים הינם בעלי חשיבות בהנזלת המטבעות. נציין בהקשר זה, כי כספומט המאפשר רכישת ביטקוין פעיל בתל אביב, ב"שגרירות הביטקוין".

גורם נוסף בעל חשיבות לגבי רמת הנזילות במטבע הדיגיטלי הוא רמת הרגולציה ועמדת הרשויות לגביו. רלוונטיות כאן שאלות רבות, כגון: הכרת המדינה ורשויותיה באותו מטבע, הגנה צרכנית על המשתמשים בו, היכולת לספק שירותי מטבע בנוגע אליו, נהלי זיהוי לקוח (KYC) ומניעת הלבנת הון וטרור (AML), מיסוי עסקאות באמצעות מטבע דיגיטלי, מיסוי רווחיים כתוצאה משינויים במחיר המטבע הדיגיטלי, היכולת לגייס כספים כנגד הנפקת מטבע דיגיטלי (ICO) וכיוצ"ב. הרגולציה עדיין בחיתוליה. מדינות רבות עדיין אינן יודעות כיצד להתמודד באופן סדור עם התופעה. חלוצה בעניין היא יפן אשר הכירה בביטקוין כצורת תשלום לגיטימית באפריל 2017. מעניין לציין כי בשבועות שלאחר מכן, נרשמה עלייה משמעותית בשער הביטקוין-דולר ובמחזורי המסחר בביטקוין בעולם כולו.

כל הנ"ל משפיעים על רמות ההתעניינות והאמון של הציבור במטבעות דיגיטליים. ככל שציבור רחב יותר יכיר את המטבעות הדיגיטליים, וירגיש חופשי להשתמש בהם לצורכי רכישת מוצרים או שירותים או למסחר פיננסי בהם, תעלה רמת נזילותם. יש חשיבות בהקשר זה לחינוך הפיננסי וביחס המערכת החינוכית למטבעות דיגיטליים, כמו גם למידה ולאופן הצגת המטבעות הללו בתקשורת.

נזילות היא מאפיין קריטי בעבור כל מטבע דיגיטלי, בדומה לכל נכס סחיר אחר. לנזילות שכזו מיוחסת חשיבות רבה על ידי המחזיקים במטבע. לכן, חברות המבקשות לגייס במודל ה-ICO, בסכומים ולפי שווי מטבע גבוהים ככל הניתן, צריכות להקנות למטבע החדש שינפיקו תכונות ומאפיינים של נזילות רבים ככל הניתן. כך למשל: נכון יהיה לרשום את המטבע הדיגיטלי לבורסה אמינה, בטוחה, ידידותית ובעלת עסקאות ומחזורים גבוהים.