רגולציית קריפטו - לאן מועדות פנינו?

רגולציית קריפטו – לאן מועדות פנינו?

מה שהתחיל בדוח החקירה של ה-SEC בנוגע לגיוס ה-ICO של פרויקט DAO[1], ונמשך בהודעות ברוח דומה של הרשויות (בין השאר) בקנדה, סינגפור, ולאחרונה גם ישראל[2,3,4], נראה שהגיע לשיא חדש, בהודעה משותפת של מספר רשויות רגולטוריות בסין האוסרות על פעילות כזו או אחרת הקשורה ב-ICO (Initial Coin Offering), לרבות הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים, מסחר וניהול בורסות למטבעות קריפטוגרפיים[5].

יש שאומרים, כי בפנינו מגמה עולמית של חשדנות, אולי אפילו כזו הכוללת הטיה שלילית של הרגולטורים כלפי ICO, כאשר האחרונים יחתרו לאסדרה שתגביל את פעילות השוק (התסריט הטוב); אחרים יאמרו שמדובר בהתנגדות רגולטורית מוחלטת לשוק ה-ICO (להבדיל מניסיון להגיע לאסדרה שלו) ותחילת הליכי האכיפה (או "מסע הציד", תלוי את מי שואלים) כנגד השחקנים בעולם ה-ICO (התסריט הרע).

בעת הזו, כתגובה קצרת טווח של השווקים להודעות הרגולטורים, אנו רואים ירידה חדה במחיר הביטקוין (Bitcoin). אך ימים עוד יגידו לאן ילכו הדברים. חשוב לזכור בהקשר זה, ICO כתופעה, ותגובת הרשויות לה, שתיהן צעירות מאוד יחסית. לכן, בניגוד לפסימיות (המובנת והמוצדקת בחלקה) העולה בחלק ניכר מדיוני קהילת הקריפטו, צריך לדעתנו להסתכל על הדברים בצורה רחבה יותר ולטווח ארוך יותר.

הניסיון מלמד, כי במקרים רבים הקדמה, הטכנולוגיה והרוח החדשה שהם הביאו, ניצחו, גם את הרגולטורים. הדברים לא שונים לדעתנו לגבי הבלוקצ'יין (Blockchain). הוא הביא, ויש לו פוטנציאל אדיר להמשיך ולהביא לעולם יתרונות ותועלות רבים. רבות נכתב (ולא נחזור כאן) על סגולות הביזור (Decentralization), השיתוף והקוד הפתוח (open-source code), החיסכון במתווכים ועלויות, יכולות ההצפנה והפתיחה של אפיק מימוני נגיש להמונים (ה-ICO), אותם יוצר או מקדם משמעותית הבלוקצ'יין. נראה שגם חלק מהרגולטורים, על פי הצהרותיהם הפומביות, מבינים שלטוקנים יש חלק בלתי נפרד מהבלוקצ'יין על יתרונותיו. נראה שהם מבינים כי לא בנקל ניתן יהיה לוותר על יתרונות אלה, מה גם שכוחות השוק - המובל בראשיתו על ידי המפתחים ואנשי הטכנולוגיה, ואשר מאומץ בהדרגה על ידי הציבור - עשויים לאמץ את הבלוקצ'יין והטוקנים, אם התועלות שיביאו יעלו על הסיכונים והחששות מפני סנקציות הרגולטורים. מה שדי ברור הוא שהאתגר המרכזי של הרגולטורים יהיה כיצד ליצור הסדר חוקי שמצד אחד ישמר את הטכנולוגיה הזו על יתרונותיה (או לפחות את רובם), ומצד שני יספק מענה לצורך (המוצדק) להגן על הציבור מחסרונותיה (ובהם, תרמיות ה-ICO והמטבעות הקריפטוגרפים למיניהם, אבדן כספי ציבור והלבנת ההון השחור וכיוצ"ב).

אך נחזור לרגע לטווח הקצר ולמגמות שאנו מזהים כבר היום בשטח לאור התגובות הרגולטוריות. אנו רואים, ומעריכים שתתחזק המגמה, של הסטת פעילות ה-ICO והמסחר במטבעות קריפטוגרפים, למדינות off-shore כאלה ואחרות שמזהות הזדמנות עסקית (המתחזקת עתה), ויבקשו מטעמים כלכליים גרידה, למשוך את השחקנים בתחום להתאגד ולפעול משטחן. בנוסף, ייתכן ומעצמות אחרות (כדוגמת הודו) יבקשו להסדיר את ה-ICO   בתחומן, בין השאר, על מנת למלא את החלל שהותירה סין ובכדי לשאוב ידע מתקדם בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. חשוב לזכור גם כאן, שגם גופים שיתאגדו במדינה ידידותית לכאורה, אך יפנו לקהלים (למשל משתתפי ICO) שמקום משובם במדינה אחרת, עלולים להתקל בהתנגדות מצד הרגולטורים במדינה האחרונה אשר תבקש להגן על האינטרסים של תושביה.

ייתכן, שנראה גם גישת "הפוך על הפוך", למשל גיוסי ICO אשר יציגו את עצמם בצורה הבהירה והמפורשת ביותר כהימורים ואת הטוקנים כז'יטונים. הדברים יתבצעו מטריטוריות בהן הימורים מותרים. החשש כאן שהדבר ידיר אנשים בעלי ידע טכנולוגי ופיננסי (שירתעו מהימורים), אך ימשוך הדיוטים רבים אחרים, אשר ישמחו לבזבז את זמנם וכספם על משחק הימורים חדש.

בשני המקרים, זה של הנפקת ICO ממדינה ידידותית ל-ICO, וזה של ICO המוצג כהימור ממדינה ידידותית להימורים, יתכן וניתן יהיה למנוע חלק מהציבור הרחב הגלובאלי מהשתתפות בתהליכים, למשל באמצעות חסימת כתובת IP. אז זוהי כמובן חסימה חלקית, הניתנת למעקף באמצעים פשוטים יחסית, דוגמת VPN. אולי אמצעי יעיל יותר למניעת השתתפות הציבור יהיה הטלת איסור על גופים סולקים, למשל חברות אשראי, מלסלוק פעילות ICO בין אם היא מוצגת ככזו או כהימור (כבר היום, סליקת פעילות הימורים מוגבלת או אסורה אצל חלק מהסולקים). עדיין תוותר האפשרות לגייס על גבי הבלוקצ'יין, באמצעות חוזה חכם (smart contract) וארנקי ethereum (בהנחה שיש למבצע הפעולה הידע המתאים). ייתכן בכלל שמה שיוכל לסכל את כל הנתיבים הללו יגיע דווקא מעולם הבנקאות, אם ימשיך להטיל מכשולים על הפקדת כספים (פיאט) שמקורם בגיוסי ICO או הימורים שלא בוצעו באמצעות סולק המציית לרגולציה או בדרך של תהליך KYC מלא.

דבר נוסף שמסתמן כעת הוא שהשחקנים בתחום (או כאלה ששוקלים להיכנס אליו) מבינים יותר ויותר את חשיבות ההיוועצות המוקדמת באנשי מקצוע, במטרה למזער חשיפות וסיכונים. בתוך כך, החשיבות של תהליכי Pre-Sale של טוקנים, שהם בבחינת עסקת מוכר וקונה מרצון, המתבצעות תחת סודיות ופרטיות, ללא מרכיבים ציבוריים. אך גם כאן יש עדיין חשיבות לתכנון מוקדם נכון. למשל: בהיבט דיני ניירות הערך – על החברה המוכרת להימנע מלהתחייב להציע לקונה, במקרה בו ICO לא יתרחש, זכות בהון החברה או זכות החזר חוב כנגד החברה, שכן אם הסכמי Pre-Sale כאלה יחתמו באופן סדרתי, הם עלולים עצמם (גם אם הטוקן הוא מסוג utility token) להיתפס כנייר ערך המחויב (בין השאר) בתשקיף, אלא אם מתקיים פטור על פי הדין בטריטוריה הרלוונטית. בדומה, לא מתייתרות שאלות המס בגין עסקת Pre-Sale של טוקנים, הן מצד החברה המוכרת והן מצד המשקיעים, וגם כאן חשיבות לתכנון מוקדם. בנוסף חשובות גם שאלות KYC וזיהוי הקונים ב-Pre-Sale לצורך היכולת להשלים בהצלחה הפקדה של כספים בחשבון בנק, במיוחד בעת הנוכחית, עת החששות או העוינות של הגופים הרגולטורים, צפויה לחלחל גם למערכת הבנקאית ולהקשיח עוד יותר את עמדתה באשר לכספים שמקורם בעסקאות קריפטו (עמדה שכבר היום היא די קשוחה).

נראה שזוהי אכן נקודה משמעותית בהיסטוריה הקצרה היחסית של ה-Blockchain וגיוסי ה-ICO. נותר כעת להמתין ולראות לאן יובילו תגובות הרגולטורים: האם לעצירה של השוק? או אולי דווקא לפריצה משמעותית יותר שלו וחדירה לפלחים גדולים יותר באוכלוסיה לאור החשיפה שנוצרה עקב הרעש הרגולטורי? אולי בכלל לפריצה של פרדיגמה חדשה? בהצלחה למנחשים.
 

[1]        https://www.sec.gov/litigation/investreport/34-81207.pdf
[2]        http://www.osc.gov.on.ca/documents/en/Securities-Category4/csa_20170824_cryptocurrency-offerings.pdf
[3]        http://www.mas.gov.sg/News-and-Publications/Media-Releases/2017/MAS-clarifies-regulatory-position-on-the-offer-of-digital-tokens-in-Singapore.aspx
[4]     http://www.isa.gov.il/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/175/2017/Pages/EITONOT300817.aspx
[5]        http://www.pbc.gov.cn/english/130721/3377816/index.html