חוק עבודת נשים אוסר על מעסיק לפטר ו/או לפגוע בהיקף משרה ו/או לפגוע בהכנסה של עובדת בהריון, עובדת הנמצאת בטיפולי פוריות (וכן עובדות מסויימות, אף שאינן בהריון, הזקוקות להגנה תעסוקתית כגון: עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות), שהועסקה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה חצי שנה לפחות.
חוק עבודת נשים אוסר גם על פיטורי עובדת לאחר שילדה במשך תקופת הלידה וההורות, וכן, במהלך 60 הימים שלאחר תקופת הלידה וההורות (תקופה זו הינה תקופה מוגנת).
המונח "פיטורים" מתייחס גם לפיטורים כמובנם הרגיל, וגם לאי חידוש של חוזי עבודה קצובים בזמן, אם אורכם למעלה משנה או אם חודשו בעבר.
התכליות העיקריות העומדות מאחורי איסור פיטורי עובדת בהריון או עובדת הנמצאת בטיפולי פוריות הן: הגנה על פרנסתה ובטחונה הכלכלי; הקושי המובנה של העובדת למצוא עבודה חלופית בתקופת ההריון/טיפולי פוריות;
תכלית האיסור על פיטורים בתקופה המוגנת הוא להעניק לעובדת הזדמנות להוכיח את עצמה בעבודה וכן לחזק את הבטחון העצמי והמעמד המשפחתי והחברתי של העובדת לאחר הלידה.
על אף תכליות חשובות אלה, האיסור על פיטורים ו/או פגיעה בהיקף משרה ו/או פגיעה בהכנסה של עובדת בהריון ו/או הנמצאת בטיפולי פוריות וכן של עובדת הנמצאת בתקופה של 60 הימים לאחר חופשת הלידה וההורות, אינו איסור מוחלט, וניתן לחרוג ממנו באמצעות קבלת היתר מתאים מהממונה על חוק עבודת נשים.
מעסיק מחוייב לפנות במסמך מנומק בכתב לקבלת היתר לפיטורים מאת הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה. הדברים נכונים לגבי כל מעסיק, גם אם מדובר בקבלן כח אדם, שאז בקשת ההיתר תוגש גם על ידי הקבלן וגם על ידי מי שאצלו מוצבת העובדת בפועל.
העובדת רשאית להגיב בכתב לטענות המעסיק לגופו של עניין בתוך 12 ימים מהמועד בו נתבקשה להגיב.
להחלטת הממונה על חוק עבודת נשים ישנן השפעות גורל על הבטחון התעסוקתי ורצף הזכויות של העובדת. לפיכך, נדרש להעלות בפני הממונה טענות ענייניות כבדות משקל התומכות בהחזרה לעבודה.
לאחר הליכי בירור וגביית גרסאות מצד המעסיק ומצד העובדת. הממונה על חוק עבודת נשים תיתן את החלטתה ביחס לבקשת ההיתר, וזאת בתוך 20 ימי עסקים מיום הגשת הבקשה להיתר פיטורים.
הממונה על חוק עבודת נשים לא תאשר פיטורים של עובדת בהריון במידה ושוכנעה כי הפיטורים נובעים בשל הריונה של העובדת.
הממונה על חוק עבודת נשים לא תתיר פיטורין של עובדת הנמצאת בתקופה של 60 הימים לאחר חופשת הלידה וההורות אלא כן שוכנעה כי: (א) הפיטורים אינם קשורים ללידה או לתקופת הלידה וההורות (ב) המעסיק חדל מלפעול או שהוכרז כפושט רגל.
סמכותה של הממונה על חוק עבודת נשים מוגבלת ומצוצמת לשאלת החזרת או הפסקת עבודתה של העובדת הניצבת בפני פיטורים וכן לשאלת עיתוי מועד הפיטורים (יום הלידה, סיום התקופה המוגנת או כל מועד אחר). כלומר בסופו של יום, הדיון אצל הממונה, יהיה האם העובדת חוזרת או לא חוזרת לעבוד, ומתי. הממונה לא תדון ולא תכריע בשאלה אם העובדת זכאית לפיצוי כזה או אחר בגין התנהלות של המעסיק.
עובדת שאינה מסכימה עם החלטת הממונה על חוק עבודת נשים רשאית לערער על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 45 ימים.
גם נשים שלא השלימו חצי שנת עבודה אצל מעסיק, ולכן לכאורה ניתן לפטרן בלא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, גם אם הן בהריון ו/או בטיפולי פוריות, אינן נעדרות הגנות חוקיות, והן בהחלט יכולות להילחם על השבתן למקום העבודה ולתבוע פיצויים ממעסיק בגין פיטורים שבוצעו בשל הפלייתן כנשים, בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.