אי תשלום פנסיה לעובד

כל מעסיק מחוייב לבצע הפרשות חודשיות לקופת הפנסיה של העובדים (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים או קופת גמל, על פי בחירת העובד).
החל משנת 2017, שיעור ההפרשות הנדרש הוא 18.5% מהשכר החודשי (ברוטו), כאשר מתוכם 6% ישולמו על חשבון העובד (המעסיק ינכה משכר העובד) והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב התגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב הפיצויים).
ככלל, אם לעובד לא היה ביטוח פנסיוני לפני תחילת תקופת ההעסקה, המעסיק יהיה מחוייב לבצע את ההפרשות לפנסיה לאחר שישה חודשי עבודה. במידה ולעובד היה ביטוח פנסיוני לפני תקופת העסקה, המעסיק יהיה מחוייב לבצע את ההפרשות לפנסיה החל מהחודש הראשון לתקופת ההעסקה.
עובדים רבים אינם מודעים כלל לעצם זכאותם לביטוח פנסיוני ולגובה שיעור ההפרשות החודשיות לקופת הפנסיה אותם מחוייב המעסיק לבצע עבורם. זאת ועוד, חלק מן העובדים אף אינם בודקים בתלושי השכר שלהם אם המעסיק אכן מבצע עבורם הפרשות פנסיוניות ואם המעסיק בפועל מעביר את הכספים לקופת הפנסיה, ביטוח המנהלים או קופת הגמל (בדיקה אותה ניתן לעשות בקלות על ידי בדיקת הדוחות התקופתיים הנשלחים לעובד מהקרן, חברת הביטוח או קופת הגמל).
מעסיקים רבים אינם מקפידים על ביצוע הפרשות פנסיוניות באופן שוטף וישנם כאלה שלא מבצעים הפרשות פנסיוניות בשיעור הנדרש. זאת ועוד, משרדנו נתקל במקרים רבים בהם המעסיק מנכה משכר העובד את חלק העובד בהפרשות הפנסיוניות (6%), אולם לא מעביר כספים אלה לקופת הפנסיה. מדובר בעבירה פלילית.
מצב זה בו מצד אחד עובדים הינם אדישים ו/או לא מודעים לזכויותיהם הפנסיוניות, כאשר מהצד שני מעסיקים רבים אינם מקפידים על ביצוע הפרשות פנסיוניות מהווה כר פורה להפרות בתחום זה המסבים נזקים כלכליים אדירים לעובדים.
במקרה בו מעסיק אינו מפריש בשוטף לביטוח פנסיוני, הן את חלק המעסיק, והן את חלק המעביד, קמה לעובד עילת תביעה נגד מעסיקו, בה ניתן לתבוע את החוסרים בהפרשות הנ"ל, ובנסיבות מסוימות גם פיצויי הלנה שסכומם עשוי להיות משמעותי מאוד.